שני לקחים חשובים מהשואה

יהודים אוהבים לשים דגש על העבר. בדיוק סיימנו את חג הפסח, שם קראנו, דנו ואפילו שרנו על מה שקרה לעמנו לפני למעלה מ-3,300 שנה. בכל שבת אנו קוראים פרשיות מהתורה, על תיבת נח, יוסף ומעילו הססגוני, ואפילו על משה שהכה בסלע. אנו חוגגים את חנוכה (שהתרחש לפני כ-2,200 שנה), את פורים (לפני 2,500 שנה) ומתכוננים לחגוג את חג השבועות - היום שקיבלה העם שלנו את התורה... לפני 3,333 שנה (כן, חישבתי!)

אם אתם פשוט מסתכלים על חגים אלה כעל אירועים היסטוריים בלוח השנה היהודי, חסרים לכם נקודה מאוד מרכזית לגבי היותכם יהודים. כך גם לגבי הסיפורים בתורה. אם אתם רואים בהם "סיפורים ישנים", פספסתם נקודה חשובה לקיומנו. לכל מילה בתורה יש מסר, והסיפורים בכלל לא ישנים... הם רלוונטיים לכל יהודי, בכל חלקי העולם בכל רגע בחייו. האתגר שלנו הוא לחפור לעומק בסיפורים אלה כדי לחשוף את הלקח שה' מעביר לנו; מרחל ולאה, לדוד המלך, ובהמשך גם ביונה ובלווייתן.

מושג זה נקרא "לחיות בהווה תוך למידה מהעבר" והוא נמצא במרכז חייו של כל יהודי. רבי ומורי - הרב מאיר כהנא זצ"ל - לימד אותי שזה אפילו תקף בקריאת עיתון! "יהודי לא פשוט קורא את העיתון", אמר... "יהודי לומד את העיתון!" מתוך מחשבה זו, יש לי שאלה חזקה לשאול: עם הנצחת השואה שמציינים השבוע, אילו לקחים למדנו מאותה תקופה טרגית? כולנו יודעים מה קרה - ועלינו לזכור וללמד זאת לילדינו - אך מה המסר עבורנו, 76 שנים לאחר סיום השואה?

אפשר לכתוב דוקטורט על התשובה לשאלה זו, אך לשם קיצור, הרשו לי להתמקד בשתי מסקנות חשובות ביותר... למרות שהם באמת זהים. הראשונה היא שהשכן, החבר, הקולגה, השותף העסקי או השלטון הידידותי הלא-יהודי יכול לפנות נגד היהודי - בשנייה - ללא כל סיבה. לאורך ההיסטוריה, יהודים סייעו כמעט לכל מדינה בעולם להצליח. בנינו תעשיות, יצרנו מקומות עבודה, ביצענו פריצות דרך רפואיות וגילויים מדעיים. יהודים הובילו בתחום הבנקאות והפיננסים ומדינות רבות התעשרו להפליא בגלל אזרחיהן היהודים. ספרד, פורטוגל, צרפת, אנגליה, שוויץ ואיטליה היו רק חלק מהמדינות בהן היהודים השפיעו עד כה - בשלב כלשהו בהיסטוריה - וגורשו מאותן מדינות ממש! צריך להזכיר לכם מה עשה יוסף אבינו למצרים? הוא הפך אותם למחוז העשיר ביותר בעולם, ובכל זאת... "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א ', ח').

גרמניה לא יצאה דופן. היהודים היו גרמנים נאמנים והם תרמו בדרכים רבות להצלחתה של אותה מדינה. יהודי גרמניה היו מנהיגים בכל ענף ומיליוני גרמנים הועסקו, עם משרות טובות, בזכות אנשי עסקים יהודים. החיים היו טובים בגרמניה עבור היהודי והיה לו הכל. הוא היה חופשי לעסוק בדתו, הרוויח כסף טוב והיה גם קשור פוליטית לפקידי ממשל רבים. לקח מס 1 מהשואה? הכל התרסק תוך זמן קצר מאוד. חיי היהודים הפכו במהירות למוות יהודי. בתים גדולים עם יצירות אמנות מהודרות הוחלפו בגטאות ובמחנות השמדה... ומה יש לנו היום לזכור את אותם "ימים טובים"? יד ושם בירושלים, מוזיאון השואה בוושינגטון ומספרים מקועקעים על קשישים.

לקח מס' 1 מלמד אותנו שלא משנה כמה נוח לנו, כל עוד הנוחות בארץ זרה, הוא יכול - וכנראה גם - ישתנה. התבוננו במתרחש ברחבי העולם - לא בשנת 1941 - אלא בשנת 2021. האנטישמיות נמצאת בשיאה לאחר מלחמת העולם השנייה וגברים יהודים חוששים ללכת עם כיפות במדינות מודרניות כמו צרפת, בלגיה, דרום אפריקה והולנד... בארה"ב ובקנדה, שנאת יהודים בקמפוסים במכללות יצאה משליטה והכל יכול לקרות... זהו לקח מספר 1 מהשואה.

הלקח השני - הוא באמת הצד המשלים של הראשון: המקום היחיד בו יהודי יכול להיות בטוח בסופו של דבר הוא במדינת ישראל. למרבה הצער, היו לנו כמות של מלחמות ופיגועי טרור, אך כאשר הכל נאמר, זהו ביתנו. יהודים מנהלים אותו, יהודים מממנים אותו, יהודים מגנים עליו, ואבינו שבשמים שומר עליו. האם החיים מושלמים בישראל? לא, הם לא, אלא שההבדל בין החיים היהודיים בישראל - לעומת החיים היהודיים בכל מקום אחר בעולם - הוא ש"מפתחות הבית" נמצאים בידינו!

לאורך ההיסטוריה היינו אורחים. כן, לעתים קרובות התייחסו אלינו טוב, אך בסופו של דבר, כל אורח מתבקש לעזוב. בישראל אנחנו לא אורחים... אנחנו המארחים. זה הבית שלנו, הצבא שלנו והמדינה שלנו. לקח שואה מס 2 לימד אותי שלא משנה כמה נחמד הלא-יהודי, הוא תמיד יקנא בביתך, בחשבון הבנק שלך, ובחיים שלך, וביום שהוא יוכל לתפוס אותו... הוא יעשה זאת.

חברים יקרים; השנה בבקשה לא רק להנציח את יום השואה על ידי צפייה ב"רשימת שינדלר" או שירת אני מאמין. דאגו ללמוד את הלקחים מהשואה ותעשו כל שביכולתכם כדי לוודא שהם לא יחזרו על עצמם. חזרו הביתה לארץ ישראל עכשיו ועזרו לנו לבנות מדינה יהודית חזקה וגאה!

עם ישראל חי!