אני רוצה שתחשבו רגע על רעיון שאף אחד לא מדבר עליו. לא תשמעו שהרב מדבר על זה בשבת. לא תקראו מאמר בנושא זה באף עלון, ובוודאי לא תשמעו אף פוליטיקאי מדבר ככה. אני מתכוון להיבט החשוב של הלחימה באויב של העם היהודי, ולמרות שזה דבר קשה וכואב, עד כמה הוא חלק בלתי נפרד - והכרחי - מהחיים הלאומיים שלנו.
כשה' אמר לאברהם את המילים המפורסמות; "לֶךְ-לְךָ" - מדוע שלח את אברהם למקום העמוס ביותר עלי אדמות? 90% מהעולם לא היה מיושב באותה תקופה, אך ה' שלח את אברהם לארץ ישראל שם נאמר מיד "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב:ו'). ברצינות? האם ה' לא יכול היה לקדש חלק אחר בעולם ולשלוח לשם את אברהם... היכן שצאצאיו לא יצטרכו להילחם על כל מטר?
כאשר דיבר ה' אל משה בפעם הראשונה ליד הסנה הבוער, הוא אמר; "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ--אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (שמות ג':ח') אמיתי? אני אוהב את החלק על "אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה", ובטח שאני אוהב את הקטע "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (טעים!)"... אבל ה' עצמו אמר שזה האדמה של שישה עמים אחרים (למעשה, 10 עמים אחרים - ראו בראשית ט"ו:י"ט שבו רשומים ארבעה עמים נוספים!!!) אז, אני שואל שאלה דומה למה ששאלתי לעיל; מדוע ה' לא בחר לשלוח את עם ישראל למקום אחר בעולם שהיה ריק... שבו לא נצטרך להילחם על עצם הישרדותנו?
כאשר יהושע בן נון קיבל לידיו את שלטון ההנהגה ממשה, מה הדבר הראשון שעשה כשחצה את נהר הירדן עם בני ישראל? הוא הכין את האומה הצעירה והרעננה, למלחמה!!! הוא שלח מרגלים אמינים למשימת סיור. הוא הכין את העם לכבוש את יריחו. "...וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הָעִיר וַיַּחֲרִימוּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי-חָרֶב". (יהושע ו':כ'-כ"א) באמת? זה הדבר הראשון שעם ישראל עשה כשנכנסו לארץ ישראל - להרוג כל איש, אישה וילד ביריחו? הרשו לי לשאול שוב את אותה השאלה; מדוע ה' לא שלח אותנו למקום שבו נוכל לחיות בשלום, ללא צורך בשפיכות דמים? מה פשר המלחמות והמצוות למחוק את האויב? היינו אומה חדשה, בארץ חדשה... האם לא יותר נכון שעלינו להיות עסוקים בחקלאות, בבנייה ובמציאת דרך לתמוך ולחנך את ילדינו? למה מלחמה - ושנים של מלחמות - כמעט מהיום הראשון??
אני יכול לתת עוד דוגמאות רבות - או שפשוט תקראו את התנ"ך - ותראו שה' בחר ב"איזור בעייתי" לגור בו. לאורך ההיסטוריה שלנו כמעט ולא היה שקט בארץ ישראל ורבים התמודדו עם השאלה של "למה"? גם בימינו אנו רואים קרבות יומיומיים בכל סביבת ירושלים. רק בחודש האחרון ראינו טרור בבני ברק, תל אביב ואלעד. הצעירים שלנו מגויסים לצה"ל ולשירות הלאומי ונאלצים לסכן את חייהם. אז שוב... למה?
אמנם אני לא מתיימר להיות מומחה ובוודאי שאין לי את התשובות לרוב השאלות המטרידות, אבל אני מרגיש שיש לי את התשובה לזה: המאבק הוא חלק מהמצווה. ה' לא שלח אותנו לאוסטרליה ריקה שבה יכולנו לחיות בשלום ובהרמוניה עם כמה קנגורוים. הוא שלח אותנו בכוונה לארץ שצריך לכבוש אותה ו"לשלם עליה" בדם יהודי. זה אמנם כואב מאוד למשפחות של אותם לוחמים גיבורים, אבל זה הכרחי כשמדברים על ארץ ישראל.
כולנו מכירים את המושג; "ארץ ישראל נקנית ביסורים" מושג זה מובא בתלמוד מסכת ברכות ה ע"א ומוסבר על ידי הגאון מוילנה (קול התור פרק א', סעיף י"ג) בארבע מילים פשוטות; "בזה היא נקנית ממש". אין קיצורי דרך ואין דרך להימנע מכך. הסבל היא הרכישה! אולם, בשום מקום לא נאמר שיש להוביל אותנו כצאן לטבח. לעומת זאת- עלינו לקיים את מצוות התורה ובו זמנית להילחם באויב בכל נשק זמין. כאשר נעשה זאת ה' מבטיח כי "וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב". (ויקרא כ"ו, ז'-ח').
חברים יקרים: זהו מסר חזק ועוצמתי ועלינו להתמקד בו - במיוחד בימים אלה של טרגדיה וטרור. להיות זכאים לקבל את ארץ ישראל פירושה להילחם עבורה. יהיו זמנים שבהם קרבות יאבדו, וחיילים קדושים ייקברו. יהיו גם זמנים שבהם ירצחו יהודים פשוטים שיושבים בפארק, ונחפש תשובות. אבינו מלכנו יודע מה הוא עושה, ובעוד כל טיפת דם יהודי מגיעה עם אוקיינוסים של דמעות, אנו ממשיכים במאבק ובמטרה למחוק את אויבנו ולכבוש את הארץ, בדיוק כפי שציווה ה'.
נקודה אחרונה לסיום. בעוד שהתלמוד קובע ש"ארץ ישראל נקנית ביסורים", הוא לא קובע זאת על ניו יורק, לונדון, פריז, מלבורן או טורונטו. באותם אזורים, אם יהודים נמצאים בסכנה – והם נמצאים – המצווה היא לצאת משם כמה שיותר מהר. אין מצווה להילחם בכנענים (או איך שלא קוראים להם שם) מחוץ לארץ. לכן, בעוד שדם יהודי עשוי להיות נחוץ לארץ ישראל, זהו בזבוז מוחלט אם נשפך בקליפורניה, ארגנטינה, יוהנסבורג, ניו ג'רזי או מונטריאול. ה"מאבק הוא חלק מהמצווה" זה בישראל בלבד.
שה' יברך אותנו בניצחון על אויבינו בארצו המיוחדת והיחידה.