"מחבל שנכנס באופן בלתי חוקי לישראל הרג חייל צה"ל". הכותרת הזו לא יוצאת לי מהראש.
הרי יש בה, בכותרות הזו, שתי בעיות מרכזיות. הראשונה היא שהמילה "מחבל" רומזת שמי שהרג את החייל היה איזה "טרוריסט מקצועי" שכזה. לא ולא – היה זה נהג משאית בן 40 מכפר ליד רמאללה. יום אחרי האירוע הנורא הזה נדקר בתחנת הרכבת הקלה בירושלים יהודי צעיר. גם הפעם התקשורת דיברה על "מחבל" – והאמת היא שהדוקר היה ילד ערבי בן 14 מבית חנינא (שכונה בירושלים).
"מחבל" נשמע כמו אדם שהתאמן שנים רבות כדי להילחם בנו בכל האמצעים. מחבלים הם אנשים שהתאמנו אצל איראן, חמאס, חיזבאללה ודומיהם ונשלחו לפגוע ביהודים או בישראל. ילד בן 14 שהתעורר בוקר אחד ולקח מהמטבח סכין כדי לדקור יהודי בירושלים הוא לא מחבל מקצועי – הוא ערבי אלים. וזה נכון בדיוק באותה במידה לנהג משאית בן 40 שאחרי כמעט 20 שנה במקצוע החליט פתאום שבמקום לעשות שליחויות הגיע הזמן לדרוס כמה יהודים. הוא ע-ר-ב-י, נקודה. הבעיה היא שאם התקשורת תאמר את האמת אנשים עלולים להתחיל להסתכל על הדברים אחרת.
נדמיין לרגע כמה כותרות אפשריות וננסה לשחק "מצא את ההבדלים". מחבל הרג חייל אל מול ערבי הרג חייל. ומה עם כותרת כזאת: מחבל דקר גבר בירושלים אל מול ערבי בן ארבע עשרה דקר גבר בירושלים. ועוד אחת, מפיגוע שקרה רק 24 שעות לפני שהתחלתי לכתוב את הרשומה הזו. מחבל דקר שני אנשים בסכין קצבים ליד שער יפו לעומת ערבי בן 17 דקר שני אנשים בסכין קצבים ליד שער יפו. מבינים למה אני מתכוון? קשה להסתכל על המציאות בעין שמאלנית עם כל הערבים האלה מסביב שדוקרים או דורסים יהודים... אבל כשמדובר במחבלים, זה כבר זן אחר – ומה אפשר לעשות?
הבעיה השנייה בכותרת שלעיל היא שהתקשורת המשיכה לציין שוב ושוב שהוא "נכנס לישראל באופן בלתי חוקי" או ש"היה בעל רישיון עבודה בישראל" או "שעבד כנהג משאית בשטח ישראל קרוב ל־20 שנה". אני רוצה לשאול שאלה: איפה היא האיש הזה לפני ש"נכנס לישראל"? סוריה? לבנון? למה הוא נזקק ל"אישור עבודה בישראל?" הוא חי במצרים? בירדן? בוקה רטון?
החיה שרצחה באכזריות את החייל הבודד מקסים מולצ'נוב לא הייתה צריכה "אישור כניסה" לישראל – היא גרה בתוך ישראל. מקסים מולצ'נוב הוא שהגיע מחוץ לישראל, עלה לגמרי לבדו מאוקראינה מגיל 14. אדם צעיר ומדהים שממש לפני מותו תרם מח עצם כדי להציל את חייו של ילד בן 12, חייל קרבי בחטיבת 282 שהקדיש את חייו ומותו לעם ישראל. הרוצח הערבי בן ה־40 לא רק עבד בישראל... הוא גר בישראל, ליד בית אל, אז למה לטרוח ולציין שהיה לו "אישור עבודה בישראל"? הוא חי בארץ! אהה.... חכו שניה (אומרת התקשורת) – אם נכתוב שהוא גר בישראל איך נוכל להגיד שהערבים רוצים שלום? שוחרי שלום לא נכנסים עם המשאיות שלהם בחיילי צה"ל... אלו המחבלים מאיראן שעושים זאת.
עכשיו נשכתב את הכותרת שוב והפעם בכנות מוחלטת, בלי להיות "פוליטיקלי קורקט": "ערבי שגר ליד בית אל רצח חייל". האם הניסוח הזו לא מעורר בכם תחושות אחרות לגמרי?
אל תדאגו. אני לא תמים. אני יודע שהתקשורת לעולם לא תשתנה ותמשיך לנסות לעטוף הכל בציפוי של דבש ולגרום לנו להאמין שממש מעבר לפינה מחכה לנו "מזרח תיכון חדש". כוחות הרשע באזורנו השקיעו הרים של זמן, מאמץ וכסף כדי שהציבור יצליח לקנות את השקרים שלהם. אבל השינוי הנדרש יכול לקרות בתוכנו. אנחנו חייבים לדעת לקרוא בין השורות ולהבין מתוכן את האמת... וכשזה קורה – להפיץ את האמת לכל מי שאנחנו מכירים, בלי שום עטיפות!