top of page

פרעה, בבקשה תסלח לנו

לאחר חשיבה רבה הגעתי למסקנה מוזרה. כידוע, 18 החודשים האחרונים היו מאתגרים ביותר, וברוך השם, נראה שהדברים חוזרים לשגרה. למרות שעדיין יש חיוב לחבוש מסכות בחללים סגורים (ומקווים שזה יסתיים בקרוב מאוד), שנת הלימודים בבתי הספר מסתיים, הקייטנות עומדות להתחיל, החתונות חזרו, בתי הכנסת פתוחות... יש הרבה מה להשלים, אבל לפני הכל הנה הדבר הראשון ב"רשימת המטלות": עלינו לבקש סליחה מפרעה. כן, פרעה - המלך הרע והרשע במצרים ששעבד את עמנו במשך למעלה מ 200 שנה והרג תינוקות יהודים... כן, אותו הבחור.

מדוע אני אומר אמירה מגוחכת כל כך? ובכן, שקלו את הדברים הבאים ואז אמרו לי עד כמה זה מגוחך (או לא...). בכל שנה, כשאנחנו קוראים את סיפור יציאת מצרים, אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו את אותה השאלה; מדוע פרעה היה כל כך עקשן? האם הוא לא ראה את האותות משמיים? אוקיי, בואו נסכים שהוא לא הפנים את זה מיד... אבל אחרי דם, צפרדע וכינים, למה הוא בכל זאת עמד על שלו? ואז הגיעו עוד מכות ובתוכם חיות-בר, מכת שחין על גופם של המצרים... ועדיין לא עשה תשובה? כמה טיפש, עקשן או מרושע יכל להיות? אבל רגע... היה עוד! ברד עם אש בפנים, מיליוני ארבה, וחושך סמיך במשך שלושה ימים... וכלום??? לא מזיז לפרעה! אין שינויים בשגרת חייו. אין הכרה באלוקים הכל-יכול של עם ישראל. בדיוק אותו פרעה.

כשאנחנו קוראים פרקים אלה בתורה, שנה אחר שנה, אנו תמהים כיצד הוא נשאר כל כך נחוש ותקוע בדרכיו הישנים. איך יכל להיות כל כך עיוור?

עכשיו, נריץ קדימה כ -3,300 שנה... להיום. בתוך 18 חודשים, ה' שלח לנו מנה של מכות. זה התחיל עם מגפת הקורונה ששינה את העולם. מישהו מאיתנו עשה תשובה? במהלך כל אותם חודשי בידוד, הסגר והזומים- שינינו את דרכנו או היינו עקשנים כמו פרעה? ואז הגיעו עוד מכות; מותם הנורא של 45 יהודים תמימים ומתוקים במירון בל"ג בעומר. אחרי זה עוד מכות; הפרות סדר אלימות בלוד, רמלה, עכו, יפו וירושלים שחוו שריפות, נהרסו בתים ויהודים נהרגו! ואז הגיעה מכת 4,000 הרקטות, שחלק גדול מהם מהם נחת ישירות על בתים יהודיים ובתי ספר. האם נעשתה תשובה כלשהי?? מישהו משנה את דרכיו? מה דעתכם על הרכבל שנפל באיטליה והרג 5 בני משפחה יהודית אחת? ואז הגיעה הטרגדיה בגבעת זאב עם חסידות קרלינר בערב חג השבועות - 3 יהודים נהרגו ועשרות נפצעו קשה. מכה אחר מכה... אבל הפעם זה לא היה כלפי פרעה, אלא אלינו. וגם ממש לאחרונה, האסון הבלתי נתפס בפלורידה עם קריסת בניין המגורים בשכונת "סרפסייד" ליד מיאמי, המלאה באוכלוסייה יהודית. האם זה העיר מישהו? האם מישהו שינה את שגרת יומו או - בדיוק כמו פרעה - האם אנחנו עדיין אותו 'יוסי, רבקה, שרה וחיים'?

כל כך קל להפנות אצבע אבל כל כך קשה להסתכל במראה. לכן, מרגע זה עלינו להפנים את המסר ולבצע שינויים רציניים - נצחיים. הנה ההצעה שלי: "שלושת השבועות" התחילו זה עתה, אז עכשיו זה הזמן המושלם להפסיק להאשים את הפרעה-ים של העולם, ולהתחיל להסתכל על עצמנו. איך נוכל לשפר את התפילה שלנו? איך נוכל לקבל יותר אושר ואהבה בינינו? איך נוכל להתחבר לאומה שלנו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להביא קידוש ה' לעולם? כמה זמן נוסף נוכל לבלות בלימוד תורה עם ילדינו?

18 החודשים האחרונים היו קריאת השכמה, אך רובנו עדיין ישנים. ה' שלח לנו מכות רבות אך "ליבנו נותר קשוח". בואו נפקח את העיניים ונרכך את ליבנו ונשתמש בכל רגע כדי למצות את מלוא הפוטנציאל שלנו - בכל רמה; אישי, קהילתי ולאומי - ובואו נתפלל שהמכות סוף סוף נגמרו.

עם ישראל חי!

Commentaires


bottom of page