כולנו מכירים את הכהן הגדול ואת החושן בעל ה12 אבנים שהוא ענד. כל אחת מהאבנים הללו ייצגה את אחד מבניו של יעקב אבינו, אבל החושן הזה היה הרבה יותר מסתם עיצוב אמנותי של שבטי ישראל. זה היה סמל לאחדות - כל השבטים יחד, על חזהו של הכהן הגדול - כשעשה את עבודת הקודש שלו במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. כשאנחנו ביחד... כשכל האחים היהודים שמים בצד את המחלוקות ביניהם ומתמקדים במשימה ובמטרה הייחודית שניתנה לנו... שום דבר לא יכול לעצור אותנו! ועדיין, אחד השבטים כמעט ולא הצליח להישאר. זה נכון - זה היה קרוב מאוד שרק 11 אבנים בלבד יהיו על החושן.
הסיפור הוא סיפור מפורסם... אבל האמת שרובנו מכירים רק את החצי הראשון... כי בעוד שכולם יכולים לצטט את החלק הראשון, מעטים מאוד יכולים לסיים את הסיפור. הרשו לי, אם כן, לצטט את הסיפור המלא - ללא צנזורה. ראשית קצת רקע: יוסף הצדיק נמצא במצרים, רחוק ממשפחתו. "וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה… וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ וַיְמָאֵ֓ן… וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִֽהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ וַֽיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַֽעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵֽאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּֽעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃" (בראשית ל"ט, ו'-י"ב)
כעת, נעבור לתלמוד (סוטה ל"ו:) ונראה מה קרה "מאחורי הקלעים". כאמור לעיל, אנו מכירים את החלק הראשון; איך יוסף כמעט נכנע לפיתוי, אבל - כפי שקובע התלמוד; "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון" – כלומר יוסף ראה את דמותו של יעקב, קיבל את החיזוק הדרוש ואז יכול היה להימנע מחטא. סיפור יפה... אבל זה לא בדיוק מה שקרה. הוא לא רק ראה את פניו של יעקב בחלון... התלמוד קובע – בבירור – שיעקב גם דיבר עם יוסף, ומה שאמר – לא רק תמונת פניו – שכנע את יוסף לברוח מאשת פוטיפר.
הנה המשך הדברים בתלמוד; "(יעקב) אמר לו: יוסף! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם. רצונך שימחה שמך מביניהם?" לאחר ששמע זאת – ולא סתם רק ראה את יעקב בחלון – אזר יוסף את האומץ הדרוש לו, התחזק ונמנע מחטוא. התלמוד ממשיך; "מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד? אלא אביר יעקב".
סקירה מהירה: יוסף עמד לחטוא אבל - ברגע האחרון - ראה את השתקפותו של פני אביו. לאחר מכן, שמע מילים עוצמתיות מאביו שאומר שאם הוא מבצע את החטא הזה, רק ל-11 מהשבטים יהיו אבנים על החושן של הכהן הגדול ושמותיהם חרוטים על אבני האפוד, אבל שמו? ייעלם.
בעיני המסר ברור. אם אין אבן- פירושו שאין חלק מעתיד העם היהודי. הכהן הגדול - וכל מה שהוא מייצג - לא יכלול את שבט יוסף. המעשה האחד הזה ממש ימחק אותו מאלפי שנים קדימה. זה גרם לי לחשוב מה זה אומר עבורנו, היום. האם אנחנו עושים משהו שימחק אותנו מהעתיד היהודי? האם יש רגעים של "אשת פוטיפר" המאיימים על קיומנו... והאם האבן שלנו נמצא על החושן? בקרוב מאוד, הכהן הגדול יחזור, במלוא הדרו, לבצע את עבודתו בבית המקדש, אבל הנה השאלה שלי; האם האבן שלנו תהיה שם, או חלילה היא "תימחק מתוכם" - כמו שאמר יעקב ליוסף?
הפיתוי של היום הוא הרבה יותר מאשר לבלות שעה עם אישה מצרית. זהו חטא נורא - ויש להימנע ממנו - אבל המעשה שימחק אותנו מהעתיד היהודי גדול מזה בהרבה. היסטוריה יהודית נכתבת בישראל וכאן מייצרים את ה"אבנים". בישראל נלחמים למען האומה. רק בישראל בונים ומיישבים את האדמה. זה לא קורה בחוץ לארץ, אלא רק בישראל שבו אנו מתקרבים לה' ומביאים את תורתו לחיים. ארץ ישראל היא המקום שבו אנחנו חיים ונושמים את מצוות השמיטה, ולא רק לומדים עליה. ארץ ישראל היא המקום שבו אנחנו "בעלי הבית" ולא חיים בחסדי הגויים. ישראל היא המקום שבו העם שלנו משגשג, נוטע, צומח ומתכונן לעתיד.
עלייה לישראל היום, הוא לא רק רעיון טוב... זה לוודא - כפי שיעקב אמר ליוסף ש"אתה ביניהם (כלומר, העם היהודי)" ישראל היא המקום של העתיד היהודי, אבל זה ייקח יותר מאשר פשוט להסתכל על פניו של יעקב כדי לגרום לזה לקרות. צריכים להקשיב לו. הוא אמר - או יותר מדוייק, התחנן - ליוסף שישיג שליטה על הפיתוי שלו, כי הוא ידע שהמעשה המחפיר יגרום למחיקה של שמו לנצח.
מה יעקב אומר עכשיו? הקשיבו היטב ותשמעו אותו; "יהודי חוץ-לארץ היקרים, תפסיקו לבנות שם עוד קהילות. תפסיקו לחשוב שמספיק רק לבקר בישראל פעם בכמה שנים. העם היהודי זקוק לכם בישראל לצמיתות. תעלו עם המשפחות שלכם. לבנות בתים, לתמוך בבתי הספר, להצמיח את הכלכלה, לשתול עצים ולהגן על האדמה".
תקשיבו ליעקב אבינו – הוא מדבר איתכם; "עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם. רצונך שימחה שמך מביניהם?"
יוסף שמע את המסר, חזק וברור, ופעל בהתאם. אתם יכולים לעשות את אותו הדבר.