מה באמת קרה בבית הכנסת שלי בהרצליה

בית הכנסת שלי עלה לכותרות בכל הערוצים. לא היה זה בזכות משהו שעשינו, אלא בגלל משהו שעשו לנו... כלומר בגלל מפגינות נגד הממשלה שהפרו את החוק ופרצו לתוך בניין נעול כדי להפיץ את התעמולה שטופת השנאה שלהן.

בחצי השנה האחרונה הפכה תפילת השחרית בשבת בבית הכנסת שלנו למוקד של הפגנה. שבוע אחר שבוע שב ונאסף אותו קומץ של אנשים מבוגרים כדי לצעוק על אחד מחברי הקהילה שלנו, חבר הכנסת מהליכוד, יולי אדלשטיין. לא ברור לי למה אבל הם מרגישים שהוא לא עושה מספיק כדי לשחרר את החטופים. "תגיד ליולי לשחרר את החטופים!", פנתה אלי אישה אחת לפני כחודש. "קודם כל", עניתי לה, "לא ידעתי שיולי אדלשטיין מחזיק את החטופים אצלו במרתף... ודבר שני – הוא לא יקשיב לי". אבל האישה התעקשה: "לא נכון, לך הוא יקשיב!" את התגובה שלי היא כנראה לא תשכח. "אני יודע מעל כל ספק שהוא לא יקשיב לי", פתחתי, "כבר 5 שנים אני אומר לו עוד פעם ועוד פעם, יולי, תפוצצו כבר את כיפת הזהב בהר הבית, אבל הוא לא מקשיב! אז למה שיקשיב לי עכשיו?" בשלב הזה הגברת טפחה לעצמה על המצח, "אוי, פניתי לאדם הלא נכון", היא אמרה, וזה כנראה היה הדבר החכם ביותר שאמרה ביום ההוא.

אם זה כבר סיפור של חצי שנה, אתם שואלים, מה קרה פתאום שזכינו לעמוד תחת אור הזרקורים? התשובה פשוטה: המפגינים האלה עברו את הגבול. לפני שאתאר מה שקרה באמת אני רוצה לעצור רגע ולהדגיש נקודה שלצערי אינה ברורה לכולם. כל יהודי במדינה הזו, ללא יוצא מן הכלל, רוצה שהחטופים ישוחררו ויחזרו לביתם ולמשפחותיהם בשלום, מהר ככל האפשר. ולכן צריך להבין: מה העניין בכל ההפגנות של Bring Them Home Now? האם יש מישהו מאיתנו שלא רוצה להחזיר אותם הביתה עכשיו? על מה כל המהומה? יש כאן שני עניינים: הדבר הראשון הוא הרצון להחזיר אותם הביתה בכל מחיר, רצון שרובו המוחץ של העם מתנגד לו. כולנו רוצים את האנשים והנשים הנפלאים והחפים מפשע האלה חזרה בבית. זו הסיבה שאנו מתפללים למענם ושולחים עשרות אלפי חיילים אמיצים כדי לעשות כל מה שאפשר כדי להשיב אותם הביתה בבטחה. בשנה האחרונה איבדנו 700 איש ואישה, חיילים שהקריבו את חיים במלחמה עם האויב וחירפו את נפשם כדי למגר את הרוע הזה מן העולם ולהציל את אחינו ואחיותינו. עסקה "בכל מחיר" תהיה כניעה לחמאס והפניית עורף לכל אלו ששילמו את המחיר הגבוה מכל. לכן אף שכולנו מסכימים עם מי שקורא להחזיר אותם הביתה עכשיו אנחנו שוללים מכל וכל את הגישה התבוסתנית והחלשה של מי שרוצה לחזור על הטעות של עסקת שליט והוציא לחופשי את סינאוור הבא.

הנקודה השנייה היא שבין ההפגנות האלה ובין החטופים אין בדל של קשר. פה קבור הכלב: המפגינים האלה הם מתנגדים חריפים לממשלה שיצעקו כל מה שצריך אם זה יעזור לסלק את ביבי. אלו בדיוק אותם האנשים שצעקו נגד הרפורמה המשפטית. הם לא מסוגלים להשלים עם העובדה שהממשלה שלהם, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, מורכבת מהליכוד, החרדים, סמוטריץ' ובן גביר. אני מבטיח לכם ב־100% - גם אם כל החטופים יחזרו הביתה בשלום (בעזרת השם!!!), ההפגנות יימשכו! שנאה עמוקה כל כך לא פוסקת מאליה... היא רק מחליפה נתיב. המפגינים מחוץ לבית הכנסת שלי ימשיכו להטריד את יולי אדלשטיין. אל תגידו שלא אמרתי לכם: את קריאות "Bring Them Home" הם פשוט יחליפו ב"בחירות עכשיו".

נחזור למה שקרה בשבוע שעבר. ביום חמישי האחרון נכנסה אחת מן המפגינות האלה לבית הכנסת בעת שחגגו בו בר מצווה, פתחה דלת צדדית שהייתה נעולה ולמראית עין השאירה אותה סגורה. כשהמסיבה נגמרה והמנקים באו לנעול את המקום לא הייתה להם סיבה לעבור על דלת (כך חשבו) שלא השתמשו בה, מהלך קלאסי של "הפעלת סוכנים" ("אתה פשוט תשאיר את הדלת לא נעולה ואנחנו נעשה את השאר"). בהמשך הערב, בחסות החשיכה, חזרה הפורצת יחד עם שתי חברות לבית הכנסת. השלישייה פיזרה עלוני "אנטי-אדלשטיין" כמעט על כל מושב ולא חסכה עלוניה גם מהבימה ומהסטנדר של החזן. אני גיליתי את הפליירים האלה כשבאתי לבית הכנסת בבוקר למחרת, קצת אחרי 6 בבוקר. בזריזות אספתי את כולם ומסרתי אותם לגבאי והגבאי קרא לאנשי הבטחון. מה שקרה אחר כך כבר לא היה בשליטתנו. 3 הנשים נעצרו, נחקרו ושוחררו בתנאים מגבילים.

לא עבר זמן רב עד שהשמועה הגיעה לאוזניהם של המפגינים הקיצוניים האלה והם מיד אצו רצו לתחנה המשטרה בגלילות. ושם, אתם בטח כבר מבינים... הם הפגינו בדרישה לשחרר את "הגיבורות". ברשתות החברתיות הם טענו שוב ושוב כי פשען היחיד של הנשים האלה היה "לחלק עלונים" והתעלמו בנונשלנטיות מן הפריצה והכניסה הבלתי חוקיות שהקדימו את המעשה. בשבת בבוקר הם ערכו מול בית הכנסת שלנו מפגן כוח שכלל מאות אנשים צורחים, מה שאילץ את המשטרה להזעיק כוחות נוספים להגן על יולי אדלשטיין ועל שאר המתפללים.

אחד הדברים המרכזיים שהקבוצה הזו הלינה עליו היה שבעת המעצר המשטרה אזקה את השלישייה. "תראו מה בן גביר עושה לנו... בושה וחרפה. קדימה להפגין!" הבעיה היחידה בטענה הזו היא שאין כל חדש תחת השמש. משטרת ישראל עצרה את עבדכם הנאמן כבר 15 פעמים – במחאות נגד הסכמי אוסלו ותכנית ההתנתקות. שוטרים היכו אותי, גררו אותי על מדרגות אבן ירושלמיות בצורה שקרעה לי את הגב, ירו עלי במכת"זיות וזרקו את אשתי שהייתה בהיריון של 7 חודשים מגרם מדרגות בעקבות השתתפות בהפגנה שקטה. לכן, אחי השמאלניים היקרים, אין מה לקחת את זה באופן אישי... זה מה שהם עושים לכל אחד.

איך כל זה ייגמר? אני מפחד לכתוב את התשובה. מה שאני כן יכול לומר הוא שאנחנו שוב מתקרבים לאותה רמה של שנאת חינם שפשתה בנו כמגפה בדיוק לפני שנה. עלינו לזכור כי אף שחילוקי דעות ומחלוקות פוליטיות הם דבר בריא שיש לעודד שנאה וארס של קבוצות קיצוניות הן דבר שיש למנוע. התקשורת אוהבת להפנות אצבע ל"ימין הקיצוני" ולדבר על סכנותיו ההרסניות אולם הרשו לי להזכיר לכם שבזמן שזרקו 10,000 איש מביתם בגוש קטיף... לא היה חייל או שוטר אחד שהותקף או נפצע. אף לא אחד. היהודים הקדושים האלה בכו מרה אך לא הרימו אצבע על אחיהם. המפגינים של היום צריכים ללמוד את הלקח החשוב הזה.

יהי רצון שה' יברך אותנו בשנה של שלום פנימי בינינו וייתן לנו ניצחון מוחלט על אויבנו החיצוניים ויעזור לנו להכחידם לגמרי אחת ולתמיד. יהי רצון גם שנראה במהרה בשובם של כל החטופים בריאים ושלמים לחיק משפחותיהם, ושישלח ה' רפואה שלמה בגוף ובנפש לכל אלפי הפצועים.

לשנה הבאה בהרצליה! (אתם מבינים למה אני מתכוון...)

עם ישראל חי!